4.3.22 | בגלריות זומר, פורום גבעון,חזי כהן ואחד העם 9

הסיור היה עשיר ומגוון בגישות שונות לאופן העשייה האמנותית.ראינו שני אמנים קונספטואליים, אנשי "ראש" והם אריה ארוך ונורית דוד. שני אמנים אקספרסיוניסטים טוטאליים והם שי אזולאי ומריק לכנר, וביניהם המיצב המעניין של ליאור גריידי עם נטייה ברורה למחשבה קונספטואלית.


אריה ארוך, מחשובי האמנים שפעלו כאן בשנות ה 60-70 חיפש דרך לספר סיפור אישי תוך הפשטה לצורות היסוד. מופשט-קונקרטי כך קרא לחיפוש שלו. עבודותיו מורכבות מצורות מופשטות ורישומי קו מהוססים ושבורים המחברים בין ראש ורגש.

הוא מהראשונים שעבודתם הושפעה מהמופשט והפופ האמריקאי והשפיע על ציירים רבים פה. עבודותיו יפות וגם חשובות כנדבך של ההיסטוריה המקומית.

אריה ארוך - מתווה הכנה לעלים כחולים, 1974

נורית דוד, בפורום גבעון, מציגה הפשטות של מבנים ורחובות והצעות לטקסטילים שהם הדפסות מחשב על ניירות וחומרים רכים אחרים. שם התערוכה שלה הוא אבן - גבירול באו. באו- קיצור למבנים בסגנון הבאוהאוס. גם נורית מפרקת ומרכיבה עולמות תרבותיים וחברתיים. כאן היא מציגה תפיסה היברידית ובה שילוב הגישה היפנית לחיים מול זו הישראלית. שם, סגידה לאמנות כצורת חיים טוטלית ופה -ההזנחה, הרעש והבאלאגן. במחשב היא יוצרת שבלונות ומנסה להעביר בקו, מקצב וחיבורים את אי הסדר שלנו מול האסתטיקה היפנית ותפיסת העולם שלהם לגבי בנייה וארכיטקטורה, בנוסף היא מציגה הצעות להדפסי בדים וקימונו. הצורות הגרפיות שלה הן הפשטות של בתים, אריגים, ציור יפני וציורי קימונו, מחברת נורית את הכאוס שלנו עם היופי היפני.

נורית דוד

מריק לכנר ושי אזולאי, עובדים בצורה ספונטנית ובלתי מתוכננת. גם אם יש להם רישומי הכנה, הצבע, הצורה והסיפור משתנים תוך כדי עבודה. בשנים האחרונות החל מריק לעשות שטיחי ענק. לא בדיוק לארוג אותם באופן מסורתי. הוא יורה את החוטים מאחור באקדח מיוחד ומשתמש בכל מיני סוגי צמר. השטיחים מאד חומריים ולא אחידים באורך החוט. התערוכה נקראת מטאמורפוזות, בעקבות סיפורי אובידיוס, והיצורים בהם הם מפלצות. חתולים, ראשים, ויצורי לילה מפחידים. בצבעים חריפים באינטנסיביות של הבעה אנחנו נשבים בעוצמתם של השטיחים.

מריק לכנר

שי אזולאי מציג עבודות קטנות ממדים. פועל יוצא של עבודה יומיומית לאורך שנים, בה הוא מסיים יום עבודה ב"ניגוב" המכחולים שלו על דיקט בגודל של 20 x20. נושא העבודות שלו הוא האמן עצמו, מחשבותיו, מצב רוחו. מעין יומן ציורי. הומור עדין, פשטות עדינה ביד בוטחת, קשת צבעים עזה, יוצרים מה שהוא עצמו קורא "צייר קאסטות" . עבודות נוגעות ללב ומשמחות.

שי אזולאי

את ליאור גריידי פגשנו במיצב היפה והמעניין שלו. ראיתי עכשיו שעוזי צור כתב עליו בסופ'ש הארץ תרבות וספרות. אז אכתוב בקצרה: חכם. מרגש. מעניין. לכו לראות.




להתראות בסיור הבא 8.4.22

Save the date