כדאי ללכת לחייך ולהתמלא.
כמו תמיד ואף יותר מכרגיל , עוסק יאיר במתח שבין טקסט לדימוי. הפעם נשען גרבוז על סופרים ישראלים נשכחים, כשהוא בוחר מתוך כתביהם משפטים שנגעו לליבו ומחבר אותם באופן רנדומאלי ליצירת שירה עברית חדשה. ההומור, הרגישות לשפה, להיסטוריה החדשה-ישנה שלנו, לביטויים עבריים שכבר נשכחו משמח ומחמם את בלוטות החיוך והנוסטלגיה.
